Yaldat ha-xekhukhit (Glass Girl), 2013
Hagit Vardi’s first book, Glass Girl, deals with the aftermath of her molestation by a stranger at age five, which surfaced to her consciousness a few years later (“The Promise”; “The Day My Mother Turned Her Back”). This collection of poems brings together Hagit the girl and Hagit the mature woman through a process that leads to acceptance (“I Am Not Budging”; “I Came Out this Morning”).

ילדת הזכוכית, 2013
ספרה הראשון של חגית ורדי, ילדת הזכוכית, הוא קובץ שירים כנים (״היא הייתה בת חמש והוא נער״, היום בו אמי הפנתה לי את הגב״) המתווכים בליריות עדינה בין מי שהייתה חגית בילדותה לבין מי שהינה בהווה. בכך פותחים השירים צוהר לתהליך שעברה ומתווים מהלך בשל ובוגר של השלמה ושל קבלה עצמית  (״אני מפה לא זזה״, ״מצאתי חן״, היום יצאתי החוצה״).

Bi-mekom li-velo'a mayim (In Lieu of Choking) , 2015
The poems in Hagit Vardi’s second book, In Lieu of Choking, depict the complex relationship among uncertainty, confusion, denial, and a resolve to ‘break the code’. These poems exist in the space where the need to know and the fear of knowing intersect (“I Decided Nothing had Happened”; “Looking for Truth”).

במקום לבלוע מים, 2015
השירים בספרה השני של חגית ורדי מבטאים את עומק הרגשות שחוותה המחברת בתקופה בה הנסתר והעמום שלטו וחיבלו בניסיונותיה להבין את עצמה, את חוויותיה ואת עברה. הקובץ רצוף שירים שנמצאים בתפר שבין הצורך לדעת והפחד מפני הידיעה (״כלום לא קרה״, ״לא יודעת״, ״כבר יש לך כח״).

Ve-lo hayah bah mum (And She Wasn’t Damaged), 2015
And She Wasn’t Damaged : Poems for Speaker and Chorus, Hagit Vardi’s third book, portrays the process of awakening to childhood scenes of molestation by her father. The poems reveal the internal voices Hagit discovers on the journey: the damaged baby who retreats from the world; the vengeful sixteen-year-old who uses writing as a weapon; the self-doubting woman who demands proof; and the angry chorus who refuse to make peace. The journey continues in the voice of a woman who gradually accepts her vulnerabilities.

ולא היה בה מום, 2015
הספר ולא היה בה מום, פואמה לקריינית ולמקהלה מדברת, נכתב כיומן בתקופה בה עברה המחברת טיפול בשיטת  אינטרנל פמלי סיסטמס. בשיטה טיפולית זאת נפגש המטופל עם חלקים מתוכו אשר עוצבו בתקופות שונות בחייו, ומשפיעים על אישיותו והתנהגותו בהווה. הפואמה פותחת צוהר לתהליך שעברה המחברת לאחר פגישתה עם חלקים שלא הייתה מודעת להם קודם, ואשר הביאו אותה להכרה שהייתה קורבן גילוי עריות. בכתיבה כנה ואותנטית חושפת חגית את הרגשות המציפים אותה במהלך עיבוד חוויות העבר.

Ve-khol ha-yam shom'im (The Sea Is Your Witness), 2016
Hagit Vardi’s fourth book, The Sea Is Your Witness, closes the tetralogy of her poetry collections, dealing with her own process of healing. This is a book of Tikun (repair), where Vardi goes through the acts of tearing down the masks (“I Will not Use Scissors”), uncovering the lies (“Open the Closet”), and putting the shame and the blame where they belong (״Handing Back the Ball of Shame”) – in the hands of the perpetrator.

וכל הים שומעים, 2016
ספרה הרביעי של חגית ורדי וכל הים שומעים חותם את הטטרלוגיה של יצירתה ומשלים את תהליך הריפוי. זהו ספר תיקון בו מצליחה המחברת לקרוע את המסכות (״לא אשתמש במספריים״), לאוורר את מחשכי הארונות (״פיתחו את הארון״), ולשים  את ״כדור הבושה״ במקומו הראוי – בידי התוקף.